כאשר אנו בוחנים את ההיבטים של חיי המשפחה בתפיסה השמרנית, הרי ילד הינו פרי אהבתם של בני זוג, והם אלו המגדלים אותו, כחלק מאורח חייהם המשותפים. עם השנים, לאור עליית אחוזי הגירושין וכן הכרת אלטרנטיבות נוספות לחיים משפחתיים ולהבאת ילדים לעולם , אזי יש צורך במחשבה נוספת על ניהול חייהם של הילדים המשותפים. היות ויש צורך להבטיח את טובת הילד וזאת בהתאם לאמנה בינלאומית ועקרונות המשפט הישראליים, אזי בתי המשפט יתערבו בהסדרה האמורה. אחת הדרכים להסדרה, היא בעזרת תפיסת עולם, הנקראת הורות משותפת.

במאמר זה נסקור ונדון בנושאים הבאים: מהי הורות משותפת, מהי משמורת משותפת וכן נסביר על העמותה לקידום הורות משותפת, הפועלת בישראל.

כמו כן, נעיר שמאמר זה מובא לנוחיותכם, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

הורות משותפת – מה המשמעות:

הורות משותפת היא תפיסת הורות המתייחסת לאחת מדרכי הפעולה האפשרויות של הורים, בניהול חיי ילדיהם, וזאת כאשר שני ההורים אינם מתגוררים יחדיו. על פי התפיסה, ניהולו של התא המשפחתי צריך להתמקד בחלוקת אחריות שוויונית בין שני ההורים, לגבי גידול ילדם. לכאורה הדבר נשמע מובן מאליו, אך לצערנו, ישנם מקרים לא מועטים, שבהם אחד ההורים פחות מעורב בגידול הילדים, במיוחד כאשר בני הזוג לא חיים יחד. עפ"י תפיסה זו, גם כאשר יש הורה משמורן, ולהורה האחר יש רק הסדרי ראייה (נפרט על כך בהמשך), אין זה עונה על התפיסה השוויונית והמשותפת.

תפיסה זו מגיעה לאחר שנים של מידור אבות מגידול ילדם, וזאת בשל היותה של האם אחראית על משק הבית וגידול הילדים, בעוד האב מפרנס. מכאן, שגידול הילדים וחינוכם הוטלו על האם. עם השינוי החברתי שאותו עוברות נשים וכן הרחבת המגוון של מסגרות משפחתיות, התפרסמה תפיסה זו.

לשם השלמת התמונה, נוסיף כי תפיסת הורות משותפת הוצגה לראשונה בבריטניה, ושם אף הוטמעה בחקיקה החל משנת 1989. בארה"ב ובקנדה ישנה הכרה בתפיסה וכעת גם שם נמצאים בשלבי הטמעה בחקיקה. עפ"י המשפט הישראלי, ניתן לקיים הורות משותפת. על כך – בהמשך.

בישראל – משמורת משותפת מהי:

אחת מדרכי הביטוי של תפיסת ההורות המשותפת בחוק הישראלי, היא כאשר מדובר במשמורת משותפת. משמורת הינה הגדרת מקום מגורי הקטין, על ידי אחד מהאפוטרופוסים שלו, המוגדר כהורה משמורן. במשמורת משותפת, שני ההורים יוכרו כמשמורנים והקטין ישהה בבתי הוריו, במשך אותו זמן.

זאת אומרת שבפועל, לילד יהיה חדר בכל אחד מבתי הוריו הפרודים וכך יתנהלו חייו. התנהלות כזו תואמת את תפיסת ההורות המשותפת, וזאת בשל מעורבות שני ההורים באופן אקטיבי בחייו של הילד. התפיסה אומרת שזו הדרך הטובה ביותר להבטיח את התפתחותו התקינה של הילד ובעצם את עיקרון טובת הילד. נעיר כי ישנם מקרים שבהם משמורת משותפת אינה מתאפשרת ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו, לדוגמא: גיל הילד, המרחק בין מגורי ההורים, מוכנות ההורים למעשה ועוד. גידול ילד במשמורת משותפת, כאשר התנאים לא תואמים את המהלך, עלול לגרום לילד לתחושת ניכור, בלבול, אי וודאות וחוסר יציבות בתא המשפחתי.

עוד חשוב להכיר – העמותה לקיום הורות משותפת:

ישראל ישנה עמותה שמטרתה קידום תפיסת ההורות המשותפת. מדובר בעמותת "הורות משותפת = טובת הילד". תפיסת העמותה היא, ששיתוף ושיווניות בגידול הילדים, הם היישום הנכון של עקרון טובת הילד. מלבד הטמעת המינוח והחדרת הנושא של משמורת משותפת אצל הורים גרושים, העמותה עוסקת בקידום שוויון לשני ההורים, גם כאשר החוק סותר זאת. לדוגמא: ביטול חזקת הגיל הרך, אשר קובעת כי ילד מתחת לגיל 6 ישהה אצל אמו (אלא אם קיים חריג משמעותי, עד כדי חוסר מסוגלות של האם לטיפול). העמותה גם עוסקת בשינוי מינוחים משפטיים השגורים בחיי היום יום, כגון "הסדרי ראייה", ל"חלוקת זמני שהות".

סיכום:

המונח הורות משותפת, תואם את אורח חיינו המגוון, גם בתאים המשפחתיים האלטרנטיביים וגם באלו המסורתיים, ובפרט בכל הנוגע לגירושין. יש להכיר כי הורות משותפת תוכל להיעשות גם בעזרת הסכם מוקדם (לרוב, כאשר החיבור בין ההורים הוא לא כחלק ממערכת יחסים, אלא למטרת הבאת ילד בלבד). בעת מחשבה על ביצוע הסכם שכזה, או לאחר פרידה של בני זוג, ועל מנת להכיר את האפשרויות העומדות בפנינו, הנוגעות לגידול הילדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה.