בני זוג הנשואים כחוק או חיים בשיתוף, תמיד יכולים להיפרד ולסיים את הקשר שלהם. לסיום זה השלכות רגשיות ונפשיות קשות, אך בעולמינו הנוכחי יש לעניין גם השלכות כלכליות ברורות. הדרך להקל על התהליך טמונה בעריכת הסכם ממון מסודר מראש. מהו אותו הסכם ומדוע כדאי לערוך אותו? המשיכו לקרוא.

מהו הסכם ממון?

הסכם ממון הינו למעשה חוזה שאותו עורכים בני זוג בתום לב בתור ידיעה והבנה כי הקשר הזוגי עשוי להסתיים, וכתוצאה מכך יש להסדיר את ההיבטים השונים הקשורים לכך. ההסכם מנוסח ע"י שני בני הזוג, נכתב ע"י עורך דין ומאושר ע"י שניהם בחתימתם. לאחר החתימה ההסכם צריך לעבור אישור בפני שופט בית המשפט לענייני משפחה ומרגע זה הוא מקבל משנה תוקף. כל הסכם ממון כולל סעיפים רבים שמסדירים את הפרידה של בני הזוג, כאשר בין המרכזיים שבהם ניתן לציין:

• חלוקת משאבים, נכסים, ממון ולעיתים גם התחייבות על חלוקת הנטל בחובות.
• חלוקת ירושות, מתנות וזכיות שונות.
• חלוקת זכויות סוציאליות (כגון זכויות על קרנות פנסיה).
• מזונות אישה ומזונות ילדים.
• כל היבט כלכלי אחר שברצון שני בני הזוג לנסח.

בנוסף, הסכם הממון עשוי לכלול גם סעיפים נוספים שקשורים לפרידה כגון הסדרי הראייה, התחייבות על אופי גידול הילדים (מתירני, חילוני, דתי) ועוד.

מדוע כדאי לערוך הסכם ממון?

זוגות רבים, נשואים או ידועים בציבור, חיים יחדיו, צוברים נכסים והון וכמובן, מגדלים משפחה על כל המשתמע מכך. במידה ולא נערך הסכם ממון ובני הזוג מחליטים להיפרד עומדות בפניהם 2 אפשרויות לטיפול בהיבטי הפרידה – עריכת הסכם גירושין בהסכמה או לחלופין, להגיע בפני שופט בית המשפט שיחליט בעצמו. בעוד 2 האפשרויות מתבצעות בשלבי הפרידה עצמה עם שלל האמוציות המתקיימות בה, הרי שהסכם הממון נחתם כאשר בני הזוג בכלל לא חושבים על פרידה, ועל כן הוא מיטיב עם שני בני הזוג ומשקף נתינה ואהבה. עריכת הסכם גירושין בפרידה הינה טעונה מאוד וישנן מחלוקות רבות סביבה. כמו כן, הבחירה בדרך הלוחמנית יותר, תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, מסתכמת בהוצאות כלכליות אדירות והחלטה "קרה" של שופט בית המשפט ע"פ החוק היבש. למעשה, כאשר פונים למשפט צד אחד תמיד ינצח והאחר תמיד יפסיד ועל כן אופציה זו אינה מועדפת.

לסיום חשוב להדגיש את החשיבות שבהתקשרות עם עורך דין לענייני משפחה בעל ניסיון, זאת על מנת לנסח הסכם ממון שיעזור לכם לחוש טוב יותר עם הקשר הזוגי וההגינות שבחלוקה עם סיומו הפוטנציאלי, בתקווה שלא יגיע לעולם.