לרובנו יש איזשהו רגש חיבה לכלבים, סוסים ואלי גם חתולים. חלקנו אפילו חולקים את מרחב ביתנו עם בעל חיים זה או אחר ומשקיעים בו כספים למזון ושירותים וטרינריים. הכלבלב או החתלתול שלנו אומנם לא אזרח משלם מיסים אך לנו בתור הבעלים שלו יש חובות. למעשה גם אם אנו סולדים מרוב היצורים הלא אנושיים, במדינת ישראל יש חוקים הנוגעים לבעלי חיים שחלים על כל הולך על שתיים.
אז מה אומר החוק?
חוק צער בעלי חיים התשנ"ד-1994 הוא חוק שנועד להגן על בעלי חיים. אך מהו בעל חיים? בעל חיים מוגדר ככל בעל חוליות למעט אדם. אם בעלי החוליות נמנים בין השאר כלבים, חתולים, סוסים, בקר, צאן, ארנבות, תוכים, תרנגולות ואפילו נחשים (גם הארסיים שבהם) קרפדות ודגים. אז אנחנו מגנים על כל אלו, ומי לא נכלל במועדון החיות שיש חוק המגן אליהם? כל מיני החרקים למשל, כולל הפרפרים והנמלים, הרכיכות שכוללות חלזונות, צדפות ואפילו תמנונים ועוד תולעים וקיפודי ים למיניהם.
באלו שכן מוגדרים על פי החוק כבעלי חיים חל איסור להתעלל. רובכם ודאי מסתכל עכשיו על הכלבלב המשפחתי המנומנם ואומרים לעצמכם איך מישהו מסוגל להתעלל בו? אבל התעללות בעיני החוק היא גם ארגון תחרויות קרבות בין בעלי חיים ואפילו חיתוך רקמה – וזה כולל חיתוך זנב או אוזניים למגדלי הכלבים הגזעיים. למחזיקי החתולים שבינינו חל איסור על עקירת ציפורניים.
רוצים עוד דוגמה? מי לא מכיר את הסיפור על הילדים שמוצאים כלבלב חמוד ומסכן, מביאים אותו הביתה ומבטיחים מכל הלב שהם אלו שיטפלו בו שיצאו איתו לטיול גם שבע פעמים ביום. ההורים נשברים ולאחר שבוע מוצאים את עצמם מטיילים עם הכלב. הפתרון המתבקש לאנשים רבים המתגוררים בעיר הוא לנסוע עם חומי הקטן לקיבוץ או מושב – שם הרי כל הכלבים מסתובבים חופשי – ולהשאיר אותו שם. זו היא עבירה על החוק. נטישת בעל חיים יכולה לגרור עונש של עד שנת מאסר או קנס כספי של עשרות אלפי שקלים.
יש איסור על פי חוק גם על העבדת בעל חיים עד לאפיסת כוחות. רובנו אומנם לא חורשים שדות בעזרת פרים אך גם להרכיב אנשים על סוס נחשב כעבודה לסוס. ישנן חוות רבות ברחבי הארץ המציעות רכיבה רומנטית בהרים או על חוף הים על מיטב הסוסים שלהם אך דעו כי לעיתים הסוסים מוחזקים בתנאים קשים ונאלצים להרכיב אנשים במשך כל היום.
נקודה מעניינת נוספת שבה נוגע החוק היא נושא האימוץ. אם נפלה ההחלטה בביתכם לצרף חבר על ארבע למשפחה והחלטתם לאמץ מאחת העמותות דעו לכם שיש סעיף בחוק הנוגע לתהליך האימוץ. לעמותות הפועלות ללא רווח אסור להחליט שאתם לא מוצאים חן בעיניהם בגלל האזור בו אתם גרים ואסור לתת עדיפות לתושבי אזור מסוים. יתכן וקשה לתאר מצב בו עמותה לא תרצה למסור לכם כלב או חתול בגלל הפשע בשכונה שלכם. אך חוק זה מאפשר לכם לאמץ כלב גדול ואנרגטי גם אם אין לכם חצר למרות התנגדות העמותה. למעשה העמותה יכולה לא לאפשר לכם לאמץ כלב ואתם יכולים כחוק להתלונן לפני הממונה שמחויב לבדוק את התלונה.
חוק צער בעלי חיים התשנ"ד-1994 מכיל עוד מספר סעיפים הנוגעים פחות לאורך החיים העירוני. חשוב ומעניין להכיר את הסעיפים בחוק הנוגעים לחיי היומיום שלנו.
