הליך גירושין ברוב המקרים, הוא למעשה הליך משפטי לכל דבר ועניין. הוא כולל חקירות נגדיות, סיכומים, הגשת כתבי טענות, ועוד מגוון מאפיינים אשר זהים לאופן בו נדונות תביעות אזרחיות בבתי משפט רגילים. לשם כך, נשאלת השאלה הגדולה יותר, כיצד מתנהל הליך גירושין בבית הדין הרבני.

על כך, במאמר הבא.

הליך גירושין ממעוף הציפור:

תחילתו של הליך הגירושין היא ביום שבו בני הזוג מחליטים לסיים את הקשר הזוגי שלהם. אך השלב הפורמאלי, מתחיל עם הגשת תביעת הגירושין לבית הדין. הגירושין, יכולים להיות בהסכמת בני הזוג, ואז ההליך יהיה קצר, זול ויעיל. מנגד, בני זוג יכולים להתגרש שלא בהסכמה, ככל שאחד הצדדים מסרב. אז יהיה על בן הזוג המבקש להתגרש להגיש תביעת גירושין.

יודגש, שגירושין בישראל נעשים על פי הדין האישי דתי של בני הזוג. כך שככל שמדובר בבני זוג יהודים, הגירושין ייערכו בבית הדין הרבני. לדוגמא נוספת, אם מדובר בבני זוג מוסלמים, גירושיהם יערכו גם על פי הדין הדתי אישי שלהם, והוא הדין השרעי.

עם הגשת תביעת הגירושין, ובדומה לכל תביעה אזרחית, ייקבע מועד לדיון מעין מקדמי, שבמסגרתו בית הדין הרבני ינסה לבחון אפשרות לסיים את הגירושין בהסכמה או לחלופין להביא לשלום בית ובכך למנוע את הגירושין.

לאחר הדיון הראשון, ככל שהניסיונות כאמור לא יצלחו, ייקבע עוד מועד לדיון לשמיעת ההוכחות. בסיום, ככל שיקבע בית הדין כי יש להורות על גירושין, ייערך טקס גירושין. במסגרת טקס הגירושין, יינתן למעשה "הגט" ובאותו שלב האישה תהיה מותרת לכל אדם, בהתאם לקבוע בדין הדתי.

יש לציין שכיום, קיימת גם תופעה לא ראויה בלשון המעטה, של גברים (וגם נשים לעיתים רחוקות) המסרבים לתת גט לנשותיהם, ובכך מותירים את אותן נשים "כעגונות". אישה נשואה שבעלה מסרב לתת לה גט, לא יכולה למעשה לקיים יחסי אישות עם גברים אחרים, שכן אז על פי הדין הדתי היא אישה "שזנתה". אישה שזנתה לפי הדין הדתי, היא אישה שלא תהיה זכאית לכתובתה. כמו כן, ילדים שייוולדו בסיטואציה כזו, ייחשבו כממזרים, על כל ההשלכות הקשות של קביעה זו לדורות. כדי להילחם בסרבנות גט, רשאי בית הדין הרבני להטיל סנקציות על בן הזוג הסרבן.

הגשת תביעה לבית הדין הרבני:

כאמור, תביעת גירושין דומה למעשה לכל תביעה משפטית. כתב תביעה שמוגש לבית הדין הרבני הוא כתב תביעה ככל כתב תביעה, עליו לכלול את המסכת העובדתית שמקימה את עילת הגירושין, את פרטי הצדדים, את פרטי המשיב\ה לתביעת הגירושין.

יודגש, שיש כאמור להוכיח עילת גירושין על מנת שבית הדין יורה על גירושין. עילות גירושין לפי הדת היהודית הן למשל: עקרות, אישה שזנתה (שקיימה יחסי אישות עם גבר אחר), מחלת נפש במקרים מסוימים ועוד. במעמד הגשת תביעת הגירושין יש גם לשלם אגרה בשיעור של 340 ₪. כמו כן, לתביעת הגירושין יש לצרף מספר מסמכים, כמו: תמונת פספורט, צילום של תעודת זהות, העתק מתעודת הנישואין של בני הזוג. תביעת גירושין מוגשת גם לבית הדין הרבני אשר לו קנויה סמכות מקומית. למשל, בני זוג שמתגוררים בנתניה, יכולים להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני בעיר.

הכלל הוא שבבית הדין הרבני, הדיונים נערכים בפני הרכב של שלושה דיינים. במסגרת ישיבת ההוכחות, יישמעו עדויות בני הזוג, ותוצגנה ראיות שתכליתן תהיה להוכיח את עילת הגירושין מטעם מי שמבקש להתגרש. כמו כן, הצדדים יכולים להביא עדים נוספים שיכולים לתמוך בטענותיהם.

העדים המעידים בבתי הדין הרבנים ייחקרו ע"י עורכי הדין של בני הזוג (או על ידם ככל שהם לא מיוצגים ע"י עורך דין), וכן גם ע"י דייני בית הדין. בסיום הצגת ההוכחות לבית הדין, יינתן פסק דין (לא בהכרח במעמד הדיון).

ניהול תביעת גירושין בהסכמה:

בניגוד לתביעת גירושין רגילה, אשר יכולה לגרור את בני הזוג להליך משפטי ארוך, תביעת גירושין המוגשת בהסכמה היא פשוטה בהרבה. כשמה כן היא, תביעה המוגשת בהסכמת שני בני הזוג. כל שעל בני הזוג המבקשים יחדיו להתגרש הוא להגיש בקשה לאישור הסכם גירושין, לשלם אגרה מופחתת של 250 ₪, ולצרף לבקשה את המסמכים אותם יש לצרף לתביעת גירושין רגילה (כפי שמפורט לעיל). לרוב, בקשה לאישור הסכם גירושין מאושרת כבר בדיון הראשון, אשר בסופו נערך טקס הגירושין ההלכתי- דתי.

האם חשוב להיות מיוצג ע"י עורך דין בבית הדין הרבני?

התשובה היא בחיוב. כמובן שניתן להופיע בבית הדין הרבני ללא ייצוג משפטי, אבל רק עורך דין מיומן יוכל להוביל את לקוחו לתוצאה ראויה. הליכים משפטיים בכלל, ולבטח הליכים בתחום דיני המשפחה הם מורכבים מאוד, ומצריכים ידע, לימוד וניסיון. לכן, מומלץ עד מאוד להיות מיוצג ע"י עורך דין.