facebook
המלצת המערכת
היכנסו לאתר LawTube ובחרו את עורך הדין הבא שלכם ב-5 דק'

כיצד ניתן לבקש צו ירושה בבית הדין הרבני?

כיצד ניתן לבקש צו ירושה בבית הדין הרבני?

לבית הדין הרבני יש סמכות חוקית לעסוק בענייני נישואין וגירושין, כך קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, (נישואין וגירושין), התש"ג-1953. עם זאת, לבית הדין הרבני יש סמכות לדון גם בעניינים נוספים, אך בכפוף לתנאי אחד: קיומה של הסכמה. הוא הדין לגבי ענייני ירושות וצוואות. על כן, נשאלת השאלה, האם אפשר לבקש צו ירושה בבית הדין הרבני? אם כן, איך? על כך, במאמר שלהלן:

מהי ירושה?

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), קובע שתי אפשרויות לערוך חלוקה של רכושו של אדם שנפטר. הדרך האחת היא, באמצעות צוואה שנכתבה ע"י המנוח בחייו. לשם כך, קובע חוק הירושה מספר תנאים שצריכים להתקיים לשם עריכת צוואה וכן מספר סוגי צוואות. עם זאת, במאמר שלהלן, נתייחס לדרך השנייה, שמתמקדת רק במקרים שבהם אדם לא כתב צוואה בחייו. כאשר אדם אינו כותב צוואה, אזי ברירת המחדל החוקית לפי חוק הירושה היא, כי היורשים של רכוש המנוח הם בן או בת זוגו וילדיו (באופן שווה). רכושו של אדם שנפטר נקרא "עיזבון".

סעיף 13 לחוק הירושה קובע, כי את עיזבונו של המנוח יורשים באופן שווה הילדים (בחצי מהעיזבון) והבעל או האישה, יורשים את המחצית השנייה. לחלופין, במידה ולמנוח לא היו ילדים או בן\בת זוג בחייו, אזי המדינה תירש את עיזבונו.

כיצד מאשרים ירושה?

בעת מותו של אדם אשר לא כתב צוואה בחייו, עיזבונו יחולק בין ילדיו לבין בן או בת זוגו. חלוקת העיזבון אינה מתבצעת באופן מידי, שכן על מנת שעיזבון יחולק כחוק, יש לאשר אותו בפני רשם הירושה. רשם הירושה הוא אדם המוסמך להתמנות כשופט בית משפט השלום, אשר לו מוקנית הסמכות לאשר צוואות וירושות.

מכאן, שעם מותו של אדם, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לאישור צו ירושה. הרשם יאשר את הצו, במידה ולא הוגשה התנגדות של צד שלישי לקיום הירושה. עם זאת, בין השלב שבו תאושר הירושה לבין שלב של הגשת הבקשה, יורה הרשם על קיומה של תקופת ביניים, אשר במסגרתה יפורסם דבר בקשת צו הירושה ברבים. תכליתו של הפרסום ברבים, היא לאפשר לצדדים שלישיים להציג את התנגדותם לצו הירושה. אם לא הוגשה התנגדות, הירושה תאושר. אם תוגש התנגדות, יעביר רשם הירושה את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.

כיצד ניתן לאשר ירושה בבית הדין הרבני?

בית הדין הרבני מוסמך עפ"י חוק לדון בענייני נישואין וגירושין. עם זאת, בית הדין הרבני הוא ערכאה דתית השופטת מכוח הדין הדתי-יהודי. כתוצאה מכך, אזרחים רבים מעדיפים, מטעמים אידאולוגיים, לנהל סכסוכים או עניינים משפטיים בפני ערכאה דתית, גם לא בתחומים הנוגעים לענייני נישואין וגירושין. בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון כלל בענייני ירושות וצוואות, אלא בהסכמתם של כלל בעלי הדין, לרבות באישור צו ירושה.

במידה ויורשים עפ"י חוק הירושה, מבקשים לקבל צו ירושה בפני בית הדין הרבני, הם רשאים לעשות זאת, אך עליהם להציג הסכמה, כדי להעניק לבית הדין הרבני את הסמכות לדון בבקשה לצו ירושה. לאחר שהוגשה בקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני, יש לערוך פרסום ברבים, על מנת לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד לבקשה (אם לדוגמא יש אדם שמבקש גם הוא לקבל חלק מהירושה). במידה ואין התנגדות, אזי בית הדין הרבני יקיים ישיבה שבה יחקור את היורשים ואת העדים הנוגעים לבקשה ובסיום, ייתן צו ירושה.

כיצד יש להתכונן לדיון בבקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני?

במסגרת בקשה לצו ירושה ובמסגרת הדיון בבקשה, כדאי להיות ערוכים ולפעול כדלקמן: במסגרת הדיון בבקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני, מוטלת חובת התייצבות על כל היורשים (כלומר: היורשים על פי דין). יש לצרף תעודת פטירה לבקשה, לשאת בתשלום אגרה, וכן לשאת באגרת פרסום.

לקראת הדיון בפני בית הדין, יש להתייצב עם שני עדים אשר מכירים את היורשים ואת המנוח. על העדים לא להיות קרובי משפחה של היורשים או של המנוח. במידה ומדובר במנוח שנפטר ללא ילדים והיורש\ת היא בת או בן זוג, אזי רצוי להציג הסכמה מהוריו של המנוח. בהיעדר הורים, יש להציג הסכמה של אחד מאחיו.

לסיכום:

קבלת צו ירושה בבית הדין הרבני הוא ייחודי, משום שבניגוד לדין הקבוע בחוק הירושה, לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בענייני ירושה רק בהסכמת הצדדים. מצד שני, במידה וקיימת הסכמה, הרי שבית הדין קונה סמכות ועליו לשפוט עפ"י דין. בכל הנוגע לענייני ירושות, אנו ממליצים לקבל ייעוץ מעורך דין. אל תקבלו החלטות בנושא זה, ללא קבלת ייעוץ מוסמך.

פורסם על ידימערכת אתר זה חוקי

נשמח לשמוע כמה מילים