באופן טבעי הליך גירושין הוא מורכב וקשה לשני בני הזוג. מעבר לקושי הנפשי מתלווה גם לא אחת קושי ועייפות מהבירוקרטיה הרבה וההליכים המשפטיים הנלווים להליך עצמו. בכלל זה, הליך גירושין כולל גם היבטים רבים, שביניהם הוא אופן חלוקת הרכוש. במאמר שלהלן, נשיב לשאלה כיצד נערכת חלוקת רכוש בין בני זוג, וכיצד ניתן לפעול לערוך חלוקת רכוש ביעילות ובהגינות.

כיצד מתגרשים?

הליך הגירושין כולל מספר רב של תחומים אותם על בני הזוג להסדיר. תחילה עליהם להסדיר את נושא הגירושין עצמם, שנעשים לרוב בפני בית הדין הרבני (ככל שמדובר בבני זוג מאותו יהודים). בנוסף, במהלך הגירושין על בני הזוג להסדיר גם את ענייני משמורת הילדים המשותפים, וכן את שיעור דמי המזונות.

מעבר לכך, באופן טבעי במהלך חיי הנישואין בני זוג צוברים רכוש משותף, ובכלל, לרוב כבר למערכת הזוגית מביאים בני זוג רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג. מכאן, שבסיום מערכת היחסים, נשאלת גם השאלה כיצד יחולק הרכוש שנצבר או שהובא למערכת היחסים. זהו נושא נוסף אותו על בני הזוג להסדיר.

מה הדין בנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג?

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, הוא אשר מסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג. ברירת המחדל החוקית בהתאם לאותו חוק היא "איזון משאבים". כלומר, בעת סיום מערכת היחסים בין בני זוג, ברירת המחדל היא שהרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה. יודגש, כי החוק נוקט במונח "כלל נכסי בני הזוג", כאשר הכוונה היא לכל סוג של רכוש, לרבות קרנות פנסיה, השתלמות, ועוד.

האם כל רכוש נחשב לרכוש משותף?

התשובה היא בשלילה. אומנם, ברירת המחדל החוקית היא "איזון משאבים" כאמור. אך החוק קובע מספר חריגים בנוגע להכרה ברכוש משותף.

ראשית, על הסדר איזון המשאבים בחוק אפשר להתנות, באמצעות עריכת הסכם ממון. ככל שבני זוג חתמו על הסכם ממון, וערכו למעשה חלוקת רכוש מוסכמת בינם לבין עצמם, הרי שההסדר החוקי לא יחול.

שנית, החוק קובע גם שרכוש שהיה לאחד מבני הזוג ערב הנישואין או רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או ירושה במהלך חיי הנישואין, לא יהיה חלק מהסדר איזון המשאבים בהתאם לחוק. חריג נוסף שקיים, מתייחס לגמלה אותה מקבל אחד מבני הזוג מהמוסד לביטוח לאומי, או פיצויים שמשולמים לאחד מבני הזוג (בגין תאונה למשל).

חשוב להדגיש, שאומנם החוק קובע שרכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה או שקיבל ערב הנישואין, אומנם לא יחולק חצי בחצי. אך טענה קבועה שנטענת ע"י בני זוג המצויים בהליך גירושין, היא שעם חיי הנישואין, בן הזוג השני ביקש לשתף את בן זוגו באותו רכוש, שכן שני בני הזוג עשו שימוש ברכוש במהלך השנים (לדוגמא: במקרים שבהם שני בני הזוג חיו יחדיו בדירה שהייתה בתחילה שייכת לאחד מהם). כאשר טענה כזו מתקבלת, אז ייתכן ורכוש שהיה שייך באופן בלעדי לאחד מבן הזוג עובר לחיי הנישואין, כן ישותף עם בן הזוג השני.

החוק קובע גם כי אם אחד מבני הזוג נפטר, במהלך חיי הנישואין, אז מי שיהיה זכאי להסדר איזון המשאבים בהתאם לחוק, יהיו יורשיו. (לרוב יורשים על פי דין הם בן\בת הזוג וילדי המנוח).

כיצד אפשר להבטיח חלוקת רכוש הוגנת?

נראה שהדרך הנכונה ביותר לערוך חלוקת רכוש הוגנת, שגם תימנע מחלוקות בין בני הזוג ביום פקודה, היא לחתום על הסכם ממון, שיסדיר את כל נושאי הרכוש הרלוונטיים לבני הזוג. ככלל, רצוי ומומלץ לחתום על הסכם ממון בעזרת עורך דין. כמו כן, חשוב לדעת שכדי שהסכם ממון יקבל תוקף משפטי, עליו לקבל אישור מבית המשפט לענייני משפחה.

מה חשוב לכלול בסכם ממון?

כאמור, הסכם ממון מסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג ביום פרידה, אך לא רק. הסכם ממון יכול גם לקבוע את אופן ההתנהלות והאחריות הכלכלית של בני הזוג במהלך חיי הזוגיות. להלן מספר דוגמאות לנושאים שחשוב לכלול בהסכם ממון:

דיור ומשכנתא: דיור מהווה מושא למחלוקת עזה בין בני זוג ביום פרידה. לכן חשוב מאוד לכלול בהסכם ממון את האופן בו יחלקו בני זוג דירה משותפת או דירות ככל שישנן. בנוסף, חשוב להגדיר כיצד תשולם המשכנתא ככל שקיימת.

הוצאות בגין טיפול בילדים: רצוי לכלול בהסכם ממון תנאים ברורים לאופן בו בני הזוג יישאו בעלויות הטיפול בילדים במהלך חיי הזוגיות ולאחריהם. כך לדוגמא: אם לאחד מבני הזוג ילדים מנישואין קודמים, כדאי לקבוע האם ההוצאה הכספית הנוגע לטיפול בו תחול על שני בני הזוג או לא.

קופות גמל ופנסיה: מדובר ברכוש שהחוק כולל במסגרת הסדר איזון המשאבים, לכן חשוב מאוד לקבוע כיצד הוא יחולק בין בני הזוג והאם לבני הזוג תהיינה זכויות בקופות גמל שנצברו ע"י בן זוג אחר.