נכתב בשיתוף משרד עו"ד חגית הלוי

קטין בהליך פלילי

גם אדם "רגיל" מן היישוב, שמוצא עצמו נאשם בהליך פלילי או עומד מול הליך דומה, חווה חוויה קשה וטראומטית ביותר. הדבר קשה שבעתיים כאשר המדובר על קטין שמוצא עצמו – פעמים רבות עקב מעידה רגעית וחד פעמית – מול הליך פלילי.

בנוסף כאשר מדובר על קטינים, המשטרה פועלת מתוך גישה הדוגלת בחינוך, טיפול ושיקום הקטינים, מתוך הכרה בחשיבות ההוצאה של הקטין ממעגל העבריינות הפלילית – במיוחד כאשר מדובר בעבירה ראשונה.

מסיבה זאת, חקירתם של בני נוער וקטינים מתנהלת על פי כללים מיוחדים והנחיות המתאימות לצרכים המיוחדים של קטינים כדי למנוע תיוג וזיהוי של הקטין כעבריין בעייני הסובבים אותו ואף בעיני עצמו.

התפיסה, לפיה ניתן לשקם קטין שעבר על החוק באופן חד פעמי מתבטאת בהרבה דרכים בגישה הטיפולית, כפי שיפורט בהמשך.

הזמנת קטין לחקירה במשטרה

אימתי ניתן לחקור קטינים ונערים:

1. במסגרת עיכוב או מעצר של קטין עקב חשד לעבירה: קטין אשר נתפס כשהוא נושא פגיון ללא הצדק סביר, למשל, רשאית המשטרה לעכב לחקירה.

2. בעקבות חיפוש בביתו של הקטין, אם הקטין מתבקש להתלוות אל השוטרים לחקירה: בעבירות סמים, למשל, בהן נאסף מידע אודות המצאות סמים בביתו של קטין, תגיע המשטרה לחיפוש בביתו של הקטין ולאחר מכן יתבקש הקטין להתלוות לשוטרים לחקירה.

3. על ידי הזמנה בטלפון להתייצב בתחנת המשטרה כדי להיחקר: במקרים בהם הוגשה כנגד קטין והמשטרה חוקרת את התלונה.

חקירתם של קטינים ונערים תתבצע על ידי שוטרים שעברו הכשרה והסמכה מיוחדת לחקור קטינים ונוער.

זכות ההיוועצות עם עורך דין לקטין

כמו כל חשוד אחר, גם לקטין עומדת זכות ההיוועצות עם עורך דין טרם חקירתו או גביית עדותו.  זכות זאת היא זכות בסיסיות חשובה ביותר, שכן יכולה להיות להיוועצות כזאת השפעה קריטית על המשך החקירה ותוצאות החקירה.

חשוב לזכור כי חקירה משטרתית יכולה להיות מאוד מאיימת ויש בה כדי להלחיץ כל אחד – וכמובן כאשר מדובר בקטינים ונערים.  מצבי הלחץ האלה, המתח, הפחד כמו גם חוסר הניסיון במצבי לחץ עלולים להפוך לרועץ: כך למשל קיים החשש כי קטין ימסור עדות שמטרתה לרצות את החוקר – גם אם היא שקרית – וזו תשמש נגדו ורק תסבך את העניין יותר.

קטינים, בהיותם קטינים, לפעמים מתנהגים בצורה ילדותית וחסרת אחריות בחקירה וכך למשל הם יפחדו להיתפס כ"מלשנים", אם ידרשו למסור מידע על חבריהם, דבר אשר בתורו עלול להיתפס על ידי חוקרי המשטרה כהתנהלות עבריינית ותגרום להם להעדיף למצות עמו את הדין במקום לנסות לסגור את התיק.

במצבים בהם אין אפשרות לאפשר את הפגישה עם עורך הדין לפני חקירת הקטין, יש לדרוש מן החוקר כי ייצור קשר טלפוני עם עורך הדין מייד לאחר הקראת החשדות בפני הקטין וההודעה כי הוא נחקר באזהרה בגינן. יש להקפיד על כך כי בקשת הקטין להיוועץ עם עורך דינו תירשם על ידי המשטרה בהודעה עצמה.

זכות הקטין לנוכחות הוריו או עורך דינו בחקירה

בניגוד לחשוד "רגיל", אשר אין לו זכות מוקנית לנוכחות עורך דין בחקירה, הרי שבמה שנוגע לקטינים הנחיות המשטרה מנחות כי יש לאפשר, ככלל, להורי הקטין להיות נוכחים בחקירתו, בכפוף לתנאים הבאים:

קטין מתחת לגיל 14 – חייבים לאפשר את נוכחות ההורים, אלא אם:

1. הקטין איננו מסכים להימצאותם בחקירה.

2. החקירה מתבצעת מייד ובסמוך לביצוע העבירה שביצע לכאורה והדחייה הדרושה כדי להביא את הוריו עלולה לפגוע בחקירה.

3. כאשר ישנו חשש סביר כי הימצאות ההורה בחקירה תפריע או תמנע את שיתוף הפעולה מצד הקטין, או שהיא עלולה לסכן את שלומו של הקטין.

קטין מעל לגיל 14 – לא חייבים לאפשר את נוכחות ההורים, אלא אם:

1. ההורים או הקטין מבקשים זאת ואין בכך כדי להפריע או לפגוע בחקירה.

2. כאשר לדעת החוקר נוכחות ההורה תסייע לחקירה או לטובת הקטין.

לאחר התיקון של חוק הנוער, עומדת לקטין הנחשד בעבירה הזכות, כי בעת חקירתו יהיה נוכח הורהו או קרוב אחר, כל עוד אין בכך כדי לשבש או לסכל את החקירה ואין סכנה כי הדבר ימנע מעצר של חשודים אחרים.

כאמור, לחשוד אין זכות מוקנית לנוכחות עורך דינו בחקירה על פי המשפט הישראלי. לכן, המשטרה איננה מחויבת בשום אופן לאפשר נוכחות כזאת.

לאחר החקירה במשטרה

בסופה של כל חקירה, ייתכנו כמה אפשרויות עיקריות:

1. שחרור בתנאים מגבילים: המשטרה מוסמכת לשחרר חשוד בתנאים מגבילים כגון: צו הרחקה מאדם או ממקום, ערבות עצמית או על ידי ערבים אחרים ועוד, כולל גם מעצר בית. צעדים אלה ננקטים כאשר המשטרה מתכוונת להמשיך לחקור ולבצע פעולות נוספות ולא ברור אם התיק ייסגר או שההליכים יימשכו.

2. טיפול מותנה (נקרא גם ט.מ. או "אזהרת קטין"): זהו מצב בו הקטין מודה כי ביצע את העבירה המיוחסת לו ומתחייב שלא ייבצע עבירות נוספות בעתיד ובתמורה המשך הטיפול בתיק מותנה בכך שיעמוד בתנאים. הקטין מוזהר כי פרטיו הועברו לידי שירות המבחן לנוער וכי עליו לשתף פעולה עם קצין המבחן. אם יעמוד בתנאים שניתנו לו וקצין המבחן ימליץ על סגירת התיק נגד הקטין, התיק ייסגר. אם לאו – יימשכו ההליכים.

3. מעצר: במקרים בהם מתקיימת אחת מעילות המעצר המנויות בחוק (יש בשחרורו משום סכנה לחיי אדם או לשיבוש מהלכי חקירה, למשל), המשטרה יכולה לעצור את הקטין ולהביאו ללא דיחוי בפני שופט כדי לבקש שיוארך מעצרו.

הגשת כתב אישום וסגירת תיק כאשר מדובר בקטין

כל תיק פלילי מגיע בתום החקירה לצומת זאת בה מוחלט אם דינו להיסגר עקב אחת מעילות הסגירה או שמא יש להגיש בתיק כתב אישום. תיקים פליליים כנגד קטינים יכולים להיסגר בדרכים הבאות, ככלל: סגירה בשל אחת העילות הרגילות לסגירת תיק בתחנת המשטרה: חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.

סגירת התיק לאחר שניתנה "אזהרת קטין" כפי שתואר לעיל, על פי שיקול הדעת של המשטרה. ייתכן כי התיק ייסגר על ידי רשויות התביעה (פרקליטות, למשל) בשל אחת העילות הרגילות. במקרים אחרים, אם אין מקום לסגור את התיק, יוגש כתב אישום נגד הקטין.

במידה ומתקבלת החלטה להגיש כתב אישום כנגד קטין, חובה על המשטרה לאפשר לקטין זכות לשימוע בטרם הגשת כתב האישום.

בכל אחד משלבי החקירה ניתן ואף רצוי לפעול כדי להביא לסגירת התיק. עם זאת, כל פנייה לרשויות החקירה או התביעה עלולה גם לגרום נזק ולכן חשוב ביותר לפנות תחילה לעורך דין העוסק ומתמחה בקטינים ונוער לפני פנייה כזאת.

רישום פלילי כמו במקרה של רישום פלילי רגיל, רק סגירת תיק עקב "היעדר אשמה", תגרור עמה את מחיקת הרישום הפלילי מרישומי המשטרה. לכן חשוב במקרים המתאימים לערור על ההחלטה על סגירת התיק ולבקש את שינוי עילת הסגירה להיעדר אשמה כדי שיימחק הרישום הפלילי.

קטין שהוגש נגדו כתב אישום

כאמור, בכל שלב לפני הגשת כתב אישום ניתן לפנות אל רשויות החקירה ו/או התביעה כדי לנסות להניא אותה מהגשת כתב אישום ולכל הפחות להקל בטיפול בקטין.  במקרים המפורטים בחוק, על רשויות התביעה והחקירה לקיים שימוע בטרם יוגש כתב אישום.

ס´ 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי בעבירות מסוג "פשע", על הרשויות ליידע את הקטין בדבר זכותו שייערך לו שימוע, בטרם יוחלט על הגשת כתב אישום נגדו.

כל מה שייעשה וייאמר וגם לעצם קיום השימוע יכולות להיות השלכות משפטיות ואפילו ראייתיות, אשר דורשות משנה זהירות – כדי שחלילה השימוע לא יכול לשמש נגד הקטין במידה ויוגש כתב אישום בכל זאת.

לשון אחר, בקשה לשימוע צריכה להיעשות באופן מקצועי, על ידי עורך דין שיודע בדיוק כיצד לבצע זאת. אחרת, עלול להיגרם לקטין נזק משמעותי שעלול להיות בעל השלכות פליליות עבור הקטין.

היה ובכל זאת מוגש כתב אישום כנגד הקטין, ישנם הליכים נוספים בהם ניתן לנקוט לשם ביטול ההליך, כגון בקשה לעיכוב הליכים וכו´, ע ל ידי פנייה לתובע המשטרתי, לפרקליטות המדינה ו/או ליועץ המשפטי לממשלה, בהתאם למקרה.

באילו מקרים ייסגר תיק פלילי נגד קטין ומתי יבוטל כתב האישום נגדו

ישנם שיקולים רבים להפסקת הליכים פליליים נגד קטין, המשתנים בין מקרה אחד למשנהו ובין קטין אחד לאחר, בהתאם לנסיבות המקרה. הדרך הטובה ביותר להשפיע כדי להביא לסגירת תיק או ביטול כתב אישום, היא להיעזר בעורך דין העוסק בתחום מסוים זה. ניסיונו של עורך הדין ויכולת השכנוע שלו, יכולים להביא לכך שהתיק ייסגר או כי יבוטל כתב האישום נגד הקטין.

כבכל תיק, הגורם העיקרי אותו ששוקלת התביעה בטרם ייסגר תיק נגד מאן דהוא, הוא דיות הראיות: אם יש בהן די כדי לבסס את הרשעת הקטין. משקל רב ניתן בשיקול זה לגרסא שמסר הקטין בחקירתו במשטרה.

מלבד זאת, ישנם שיקולים אחרים אשר שוקלים לטובת קטין, כגון היות המקרה מעידה חד פעמית, חומרת העבירה, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, המצב הבריאותי והאישי או הכלכלי של הקטין – לעתים גם המצב של הוריו.

כיוון שכאשר עוסקים בקטינים יש דגש מיוחד על שיקום הקטין, יש לחשש מפני נזק עתידי שעלול להיגרם לקטין משמעות מיוחדת. ככל שהמדובר במעידה חד פעמית וככל שעתידו של הקטין עוד לפניו, תיטה המדינה להתחשב בנזק העצום שהרשעה בפלילים עלולה לגרור אחריה עבורו.

אולם, כל השיקולים האלה אינם בגדר תנאים שמרגע התקיימותם חובה על התביעה לסגור את התיק. כל מקרה נבחן בפני עצמו ובהתאם לנסיבות התיק תישקל ההחלטה אם לסגור את התיק.

נראה כי לא ניתן להפריז בחשיבות הפנייה המקצועית אל הרשויות. פנייה לסגירת תיק שנעשית באופן לא מקצועי עלולה להזיק ולהכשיל כל סיכוי להפסקת ההליכים נגד הקטין. במקרים מסוימים, פנייה לא מקצועית אף עלולה לסבך את הקטין עוד יותר.

שמ"ל, או שירות המבחן לנוער

שירות המבחן לנוער (להלן שמ"ל) שייך למשרד הרווחה ותכליתו מתן טיפול/שירות סוציאלי לנוער. תפקידיו העיקריים: ראשית, טיפול בקטינים עבריינים; ושנית, חקירה מתחת לגיל 14 בעבירות מין או אלימות במשפחה, בין אם אלה קורבנות העבירה, חשודים בביצועה או עדים לביצועה.

קטינים בשלבים שונים של ההליך הפלילי (חקירה במשטרה, בקשה לסגירת תיק, בקשה לביטול כתב אישום, בקשה לעיכוב הליכים ואף במסגרת הלייך משפטי בבית משפט לנוער) מופנים אל השמ"ל, במסגרת תפקידו כמטפל בקטינים עבריינים, כדי שיחקור את מצבו הנפשי, החינוכי, הפיזי וגם המשפחתי וייתן לגופי החקירה, התביעה או לבית המשפט את המלצותיו. לתסקיר שירות המבחן לנוער יש חשיבות מכרעת בהחלטות הרשות בעניינו של קטין, אולם עדיין מדובר בהמלצות בלבד.

לא ניתן להעמיד לדין קטין מתחת לגיל 13, אלא לאחר היוועצות בקצין מבחן לנוער, משירות המבחן לנוער. קציני המבחן לנוער הם אנשי מקצוע מנוסים אשר כדאי להגיע לפגישה עמם כאשר אתם מוכנים היטב. לפגישה צריך להביא את מסמכים שיכולים לשפוך אור על טבעו (הטוב) של הקטין ולהפגין בפגישה יחס רציני ונכון כלפי ההליך כולו.

קטין העומד לדין

במידה וחלפה שנה מיום העבירה לא ניתן להעמיד קטין לדין ללא אישור היועמ"ש. טיפול המערכת בקטין ככזה, תלויה בגילו בעת העמדתו לדין. קטין אשר מלאו לו 18 שנים, יישפט כבגיר.

את כתב האישום נגד הקטין יגישו אל בית המשפט לנוער, אלא אם מדובר בעבירות חמורות שתוגשנה לבית המשפט המחוזי לנוער.

להבדיל מדיונים רגילים, הדיונים של בית המשפט לנוער מתנהלים תמיד בדלתיים סגורות ובית המשפט יכול להרשות לאנשים שונים להות נוכחים בדיון או בחלקו.

בפני בית המשפט לנוער עומדות מספר אפשרויות אם הקטין מודה בביצוע העבירה המיוחסת לו, לאחר שיקבל את תסקיר שירות המבחן ויבצע כל בדיקה דרושה אחרת להנחת דעתו של בית המשפט:

1. בית המשפט יכול להרשיע ולאחר מכן לתת גזר דין כמו בכל הליך פלילי רגיל

2. אמצעי טיפול אחרים הקבועים בחוק: קבלת התחייבות מהקטין או מהוריו על כך שלא יחזור על המעשים שביצע בעתיד, השתת קנס על הקטין או הוריו, להורות כי על הקטין לפצות בגין נזקים שגרם וכמובן גם להעמיד את הקטין למבחן.

3. לסיים את ההליך ללא צו כנגד הקטין.

4. בכל מקרה בו בית המשפט לנוער מחליט שלא להרשיע את הקטין למרות שהלה הודה בעבירה, תיקרא החלטת בית המשפט "גמר דין".

ההודאה בביצוע העבירה היא חלק חשוב בגמר הדין, שכן היא מהווה את קבלת האחריות על העבירה בידי הקטין. זהו שיקול מרכזי בהחלטה שלא להרשיע את הקטין. רוצה לומר, כי בית המשפט לנוער רשאי לקבוע כי קטין ביצע את המיוחס לו אך מבלי להרשיעו (על כל המשמעויות של אי הרשעה במובן הפלילי), וכך הקטין יוכל להשתקם מבלי שההליך הפלילי יהיה לו למכשול.

בין השאר יתחשב בית המשפט לנוער גם בגילו של הנער בעת ביצוע העבירה, בטרם יכריע בעניין. לא ניתן להשית עונש מאסר על קטין אשר בעת גזירת ענשו עוד לא בן 14.

הסתייעות בשירותיו של עורך דין פלילי המומחה בתחום זה של עבריינות בקרב נוער, חיונית כדי למזער נזקים ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית מבחינת הנזק העתידי שההליך עלול לגרום לעתידו של הילד.

מעמד ההורים בהליך כנגד קטין

כך נכתב בס´ 19 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971:

(א) בית משפט לנוער ימציא להורי הקטין הזמנה לדיון ועותק מכתב האישום, אלא אם קבע, מטעמים מיוחדים, שאין לעשות כן. במילים אחרות: בית המשפט רשאי למנוע נוכחות של הורה בדיון של ילדו קטין.

(ב) בית המשפט לנוער רשאי לכפות את נוכחות ההורים בדיונים.

(ג) הורים רשאים להגיש כל בקשה שהקטין הנאשם רשאי להגיש והם אף רשאים לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד איתו.

בשל תפקיד ההורים בחינוך הילד ובהתאם ליכולתם ורצונם לעשות כן, הרי שלהורים יכול להיות תפקיד חיוני בשיקום הילד והשגת תוצאה טובה בהליך הפלילי. מעורבות ההורים מסייעת לקטין להתמודד עם ההליך ומשפיע לטובה על התרשמותם של הגורמים המעורבים בטיפול בקטין במסגרת ההליך הפלילי.

מובן כי, מאידך, הורים המגוננים יתר על המידה על ילדם ו"תוקפים" את המערכת במקום לגנות את מעשיו של הילד, למשל, עלול ליצור רושם שונה אצל הגורמים המטפלים אשר, עלולים להוביל למסקנה, כי על בית המשפט למצות את הדין עם הילד כדי להכווין אותו, במקום ההורים.

אפילוג

השפעת הליך פלילי על קטין יכולה להיות חזקה והיא דורשת מהקטין להתמודד עם רגשות כעס, אשמה ובושה, בין היתר גם בשל הנטל שנופל על הוריו, המוצאים את עצמם נגררים אל הליך והחשים כי כשלו בחינוך ילדם. בשל כך, הליך פלילי עלול להביא את כל המעורבים לכדי סערת רגשות, אשר אליה יש להוסיף את החשש מהלא נודע ומפני המשמעות הקשה של רישום פלילי אצל ילד בראשית דרכו. בגלל הקושי הרגשי הזה, חשוב במיוחד כי הטיפול בעניין יתבצע באופן הרציני והמיטבי – קרי, עם ליווי טיפולי ומשפטי על ידי עורך דין המתמחה בתחום זה.

כל אדם הניצב בפני חשדות פליליים והליך פלילי זקוק לעזרה משפטית וייעוץ ואצל קטין, אשר להליך עשויות להיות השלכות הרות גורל עתידו – במיוחד כאשר מדובר במעידה חד פעמית – הצורך בסיוע משפטי מקצועי במגעים עם כל הרשויות (רשויות החקירה והתביעה, שירות המבחן לנוער, בית המשפט וכו´).

החשוב מכל במקרים אלה, הוא להגיע בסופו של עניין אל התוצאה הטובה ביותר האפשרית, כדי למנוע מכשולים קשים ולמזער את הנזק שייגרם בסוף ההליך. לשם כך, הן ההורים והן הקטין זקוקים לסיוע, הכוונה ומידע באשר להתמודדות עם ההליך הפלילי.

על ידי פנייה בהקדם האפשרי אל עורך דין כדי לקבל ליווי משפטי צמוד בכל אחד משלבי ההליך, ניתן יהיה להבטיח, כי ההליך יסתיים בתוצאה הרצויה ויאפשר סלילת דרכו של הקטין לשיקום דרכיו ולעתיד טוב יותר.

האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ואין להסתמך עליו ככזה.