עניינים מנהליים מוגדרים בתור נושאים שנדונים בין האזרח לרשות הציבורית. כאשר אזרח נפגע במישרין מהתנהגות הרשות, הרי שעומדת לו הזכות להגיש עתירה ישירה נגד הרשות בגין התנהגותה. לעיתים, ישנם חוקים ספציפיים שמכוחם על האזרח להגיש ערעור על החלטת הרשות בעניינו, זהו למעשה "ערעור מנהלי". מה הם אותם מקרים? על כך במאמר שלהלן.

מהו משפט מנהלי?

כאמור, המשפט המנהלי נועד להסדיר את היחסים בין הרשות הציבורית לבין האזרח. רשות ציבורית יכולה להיות עירייה, משרד ממשלתי, חברה ממשלתית לעיתים וגופים ציבוריים שמוקמים מכוח החוק (לדוגמא: לשכת עורכי הדין מוקמת מכוח חוק מיוחד, מה שהופך אותה לרשות מנהלית). בניגוד לחברה פרטית, לרשות חובות מיוחדות כלפי האזרח, כמו החובה לנהוג בהגינות, החובה לנמק את החלטותיה, החובה לנהוג רק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, וכן, גם חובה לנהוג בסבירות.

יחד עם חובותיה, לרשות גם סמכויות רבות. לדוגמא: לרשות סמכות לשלול רישיון עסק, רישיון נהיגה, לרשות סמכות להטיל סנקציות במקרים מסוימים, לרשות סמכות להעניק היתר לביצוע נושא מסוים והרשימה עוד ארוכה. אך עם הסמכות באה האחריות, וכאמור על הרשות להפעיל את סמכותה בשיקול דעת, שהרי שיקול דעתה עשוי להיות מבוקר ע"י בית המשפט במקרים מסוימים.

מהי עתירה מנהלית?

עתירה מנהלית היא עתירה שמופנית כלפי רשות ציבורית, בגין מעשה שבגינו אזרח נפגע, או בגין מעשה שאזרח טוען כי הוא לא חוקי או לא סביר, או נעשה שלא בסמכות. חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, מסדיר את הנושאים שבגינם ניתן להגיש עתירה מנהלית. יוער כי עתירות נגד רשויות ציבוריות יכולות גם להיות מוגשות לבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק. ברירת המחדל החוקית כיום, היא שכל נושא שלא מוסדר בחוק בתי משפט לעניינים מנהלים, מצוי בסמכות בג"ץ.

עתירות מנהליות מוגשות לבית המשפט המחוזי, ולרוב הן נדונות בפני שופט אחד. כמו כן, לרוב משמוגשת עתירה מנהלית מוגשת גם בקשה לצו ביניים שנועד להורות למדינה לעצור את הפעולה שבגינה מוגשת עתירה. על החלטה שניתנת ע"י בית המשפט לעניינים מנהליים ניתן לערער לבית המשפט העליון.

מהו ערעור מנהלי?

בניגוד לעתירה מנהלית, ערעור מנהלי הוא ערעור לגופה של החלטה שניתנת ע"י רשות ציבורית מכוח חיקוק מסוים. עתירה מנהלית יכולה להתייחס למעשה או להחלטה כללית של הרשות הציבורית. אך מנגד, ערעור מנהלי מוגש לרוב מכוח חקיקה מסוימת שמסדירה את שיקול דעתה ואת סמכותה של הרשות הציבורית, הדוגמאות לכך תוצגנה בהמשך.

בדומה לעתירה מנהלית, ערעור מנהלי מוגש גם הוא לבית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים. על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן להגיש ערעור גם לבית המשפט העליון. אך בניגוד לעתירה מנהלית, על החלטה בערעור מנהלי אפשר לערער רק לאחר קבלת רשות משופט בבית המשפט העליון.

באילו מקרים יש להגיש ערעור מנהלי?

חוק בתי המשפט לענייניים מנהלים מסדיר בתוספת השניה את הנושאים שבהם יש להגיש ערעור מנהלי, התוספת בעצם קובעת את החוקים הספציפיים הרלוונטיים להגשת ערעור מנהלי. להלן מספר דוגמאות:

רשם האגודות השיתופיות: כל מה שקשור לרישום אגודות שיתופיות הנעשות בפני רשם האגודות השיתופיות, כפוף לערעור מנהלי. משרד התחבורה: החלטות הנוגעות להתליית רישיון נהיגה מטעמים רפואיים, כפופות לערעור מנהלי. ערעור על החלטת רשות מקומית: בכל הנוגע לביוב לדוגמא, כפופה לערעור מנהלי. תכנון ובניה: החלטות מסוימות של וועדה מקומית כפופות לערעורים מנהליים. החלטות הנוגעות לרישיון טיס: ישנן החלטות הכפופות לערעור מנהלי. החלטות של נציב הכבאות: לדוגמא, החלטה של קצין כבאות בנוגע למספר לוחמי אש שיוצבו באירוע ציבורי, כפופות לערעור מנהלי. חוק החברות הממשלתיות: החלטות של וועדה מיוחדת ליישוב סכסוכים, כפופות לערעור מנהלי. החלטות של וועדת סעד: חוק שירותי סעד, תשי"ח- 1958 מורה על הקמת וועדה שתפקידה לקבוע האם אדם מסוים יוכר בתור נתמך סעד. החלטות הוועדה כפופות לערעור מנהלי.

הרשימה המתוארת לא מהווה רשימה סגורה, ישנם חוקים נוספים ורבים שהחלטות מכוחן מקימות זכות להגיש ערעור מנהלי, כמו לדוגמא: חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, חוק משק הגז הטבעי, תשס"ב-2002, חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 ועוד.

מה קורה אם בית המשפט דוחה את הערעור המנהלי?

ככל שבית המשפט ידחה את הערעור המנהלי, ייתכן ותוטלנה הוצאות משפט (הוצאות כספיות), אך לא בהכרח. מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בטרם הגשת ערעור מנהלי, שכן מדובר בתחום סבוך, המצריך הבנה וידע רב.