הרצון של הורים רבים להיות חלק בלתי נפרד מחיי ילדיהם גם לאחר הגירושין, ושינוי בתפיסת ראיית "המשפחה" באופן ליברלי יותר, הביאו לקיומו של מונח חדש בתחום דיני המשפחה בכלל, ובפרט במדינת ישראל. מונח זה נקרא "משמורת משותפת". המאמר הבא, יסביר ויבהיר מהי משמורת משותפת, ומה חשוב לדעת על משמורת משותפת.

מהי משמורת משותפת?

הורים לילדים משותפים המבקשים להתגרש, צריכים להמשיך לטפל בילדיהם. שכן הגירושין אינם מנתקים את חובתם ההורית. לכן, בין הנושאים אותם ההורים המתגרשים צריכים להסדיר, קיים נושא של משמורת ילדים.

משמורת היא החובה המוטלת על ההורים או אחד מההורים לשאת בטיפול השוטף בילדים. משמורת יכולה להיות מוטלת (והיא מוטלת לרוב) על האם, ולעיתים (רחוקות יותר) היא יכולה להיות מוטלת על האב. לרוב, הסכם משמורת סטנדרטי, המכונה לרוב: הסדר ראיה, כולל שהייה של הילדים אצל האם ברוב ימות השבוע, כאשר האב נוטל אחריות על הילדים יום או יומיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני (זהו לרוב הסטנדרט). כמו כן, במצב כזה, ההורה הלא משמורן, הוא גם זה שנושא בנטל תשלום דמי המזונות (תשלומים שנועדו לכלכלת הילדים, לצרכי: חינוך, רפואה, ביגוד, ועוד).

מנגד, משמורת משותפת, היא משמורת שמוטלת באופן שווה על שני ההורים. במשמורת משותפת, הטיפול בילדים מתחלק באופן שווה בין ההורים. כך לדוגמא, במשמורת משותפת, הילדים מחלקים את זמנם באופן שווה בין האימא לאבא. באופן טבעי, גם סך ההוצאות הכספיות, מתחלקות גם כן בצורה שווה בין ההורים.

כיצד מבקשים משמורת משותפת?

בכל הנוגע למשמורת ילדים, יש שתי אפשרויות. קודם כל, אפשר לעשות זאת בהסכמה בין ההורים. כאשר ההסכמה תבוא לידי ביטוי בחתימה על הסכם גירושין שיכלול גם את נושא המשמורת. מצד שני, אפשר להגיש תביעת גירושין ולכרוך בה את נושא משמורת הילדים. תביעה כזו יש להגיש רק לבית הדין הרבני, משום שרק לו הסמכות לדון בנושא "נישואין וגירושין".

מנגד, אפשר גם להגיש תביעת משמורת לבדה, לבית המשפט לענייני משפחה, שהוא טריבונל אזרחי, בניגוד לבית הדין הרבני הפוסק בהתאם לדין הדתי- הלכתי. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין, אך יש לו סמכות לדון בענייני משמורת ילדים.

האם מומלץ לקיים משמורת משותפת?

התשובה היא כן, ולא. מצד אחד משמורת משותפת באמת מגלמת את המשפחתיות באופן מיטבי כאשר מדובר בהורים גרושים. הילדים נהנים מהורים במשרה מלאה, ובכך גם הפגיעה הנלווית שנגרמת לילדים כתוצאה מגירושין, פוחתת בהרבה. כמו כן, גם ההורים נהנים מאוד במשמורת משותפת, שכן הם משמשים בתור "הורים" באופן שבו הם נהנים מהאפשרות לבלות עם ילדיהם זמן ממושך יותר.

מצד שני, משמורת משותפת מחייבת הוצאות כספיות גבוהות מאוד, ורמת מחויבות גבוהה מאוד, הרבה יותר מרמת המחויבות הנדרשת כאשר ישנה משמורת רגילה (של פעמיים בשבוע לערך, וסוף שבוע שני לרוב). כך שלא לכל הורה המחויבות הזו יכולה להתאים, ולא רק מטעמים של "רצון" אלא מטעמי עבודה, קריירה, ועוד. בנוסף, כאשר ישנה משמורת משותפת (להבדיל מהסדר ראיה) שני ההורים מוגבלים גם מאוד בהעתקת מקום מגורים. שכן על שניהם מוטלת אחריות שווה כאמור, אחריות זו מחייבת מגורים קרובים לילדים, ולבתי הספר. כך שאם לדוגמא אחד מההורים מצא עבודה שיכולה להיות משמעותית לקריירה האישית שלו, הרי שהמשמורת המשותפת יכולה להוות מגבלה של ממש.

האם למשמורת משותפת יש השפעה על גובה המזונות?

מזונות משולמים ע"י האב לאם בכל הנוגע לטיפול בילדים, כך קובע הדין האישי- יהודי. כך שגם כאשר ישנה משמורת משותפת, מוטלת חובת תשלום דמי מזונות. עם זאת, באופן טבעי כאשר קיימת משמורת משותפת, שיעור המזונות יורד משום שהילדים נמצאים באופן שווה בחזקת האב. אך עדיין מוטלת על האב חובת תשלום ללא כל קשר, אך בשיעור נמוך יותר מהכלל, והכל בהתאם לנסיבות ולשיעור ההכנסה.

האם הורה במשמורת משותפת זכאי לאותן זכויות סוציאליות?

זו שאלה שנשאלת לעיתים תכופות מאוד. הורה חד הורי, זכאי לנקודות זיכוי במס הכנסה, וכן גם הטבות במסגרת הביטוח הלאומי (כמו מענק לימודים, ימי מחלה בגין מחלת ילד). כאשר המשמורת היא משותפת, הרי שלכאורה שני ההורים הם "חד הוריים". לכן, ההטבות תינתנה לשני ההורים באופן שווה, אך במחציתן. כלומר, אם למשל הורה חד הורי זכאי לנקודת זכות במשכורת (כלומר: הטבת מס) כל אחד מההורים יקבל מחצית מאותה נקודת הזיכוי. כך גם בכל הנוגע לזכויות בביטוח הלאומי. לרוב, כדאי להגיע להסכמה בעניין ההטבות מכוח החוקים השונים המוקנים להורים חד הוריים, וזאת במסגרת הסכם משמורת או הסכם גירושין.