לצערנו, טעויות משפטיות יכולות לגרום לכך שאדם חף מפשע ייכלא על לא עוול בכפו. כדי למזער את האפשרות שמקרים כאלו יתרחשו, קיים בישראל הליך הנקרא "משפט חוזר", שבמסגרתו יכול אדם שהורשע בפלילים, לבקש להורות על משפט חוזר בעניינו.

מתי אפשר לבקש משפט חוזר? כיצד מבקשים משפט חוזר וממי מבקשים זאת? על כל אלו, במאמר הבא:

הזכות לבקש משפט חוזר:

בישראל, מערכת החוקים מורכבת מחוקי יסוד, שהם חוקים על "חוקיים", המהווים בעצם חלק מהחוקה במדינת ישראל שטרם הושלמה. בין אותם חוקי יסוד, קיים חוק יסוד: השפיטה, המסדיר את סמכויות בית המשפט העליון ועקרונות יסוד משפטיים המנחים את בתי המשפט בישראל. סעיף 19 לחוק יסוד השפיטה, קובע כי אדם שהורשע בפלילים, יכול לבקש שייערך בעניינו משפט חוזר, בהתאם לעילות הקיימות בחוק.

החוק כאמור, אליו מתייחס חוק יסוד: השפיטה, הוא חוק בתי המשפט, [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984. זהו חוק רגיל, המצוי במדרג נמוך יותר מחוק יסוד השפיטה. בעצם, חוק היסוד קובע את העקרונות הכללים, חוק בתי המשפט קובע את הדרך שבא אותם עקרונות יבואו לידי ביטוי.

מכאן, שסעיף 31 לחוק בתי המשפט, מקנה לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בבית המשפט העליון שהוסמך על ידו, סמכות להורות על קיומו של משפט חוזר, במקרים המנויים בחוק. אגב, הזכות לבקש משפט חוזר, מוקנית למי שהורשע בעבירה, אך אם הוא נפטר, הזכות מוקנית גם לבן או בת זוגו, או ילדיו. כמו כן, הזכות שמורה גם ליועץ המשפטי לממשלה.

העילות לבקשה למשפט חוזר:

כאמור, הסמכות להורות על קיומו של משפט חוזר, ניתנה לנשיא בית המשפט העליון. משום שמדובר במהלך מאוד חריג, הסמכות שמורה בעצם לאישיות המשפטית הבכירה ביותר במערכת המשפט. אך כדי שנשיא בית המשפט העליון יורה על קיומו של משפט חוזר, יש צורך בהיווצרותה של עילה לכך, מבין העילות המנויות בחוק בתי המשפט. אלו העילות:

הוכח כי הראיות שהוצגו במשפט מקורן במרמה או זיוף: ככל שהוכח באופן סביר שבמהלך המשפט שבו הורשע מי שמבקש עתה משפט חוזר, הוצגו ראיות שמקורן במרמה או שהוצגו ראיות מזויפות. הרי שאז קמה עילה לבקש משפט חוזר. הרציונל הוא ברור, לא יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית, יורשע אדם על סמך ראיות שקריות או מזויפות.

התגלו עובדות חדשות שבדיעבד היו יכולות לשנות את תוצאת המשפט: לעיתים, לאחר שהסתיים משפט פלילי, עשויות לפתע להתגלות עובדות חדשות שלא היו ידועות במהלך המשפט. כמו לדוגמא: עד שהיה במקום שאותר לפתע, אדם שחשש לספר על התרחשות האירוע שינה את דעתו ועוד. אך לא דיי בכך שהתגלו עובדות חדשות כדי להטות את הכף לטובת עריכת משפט חוזר, יש להוכיח כי העובדות הללו היו יכולות בזמן אמת, לשנות את תוצאה המשפט.

אדם אחר הורשע בביצוע העבירה: מדובר בסיטואציה חריגה מאוד, שלטענת עורכי דין פלילים מובילים, טרם התרחשה בישראל. אך להלכה מדובר בסיטואציה שבה אדם מסוים הורשע בעבירה, ולימים, אדם אחר הואשם באותה עבירה והורשע גם הוא בגינה. במצב כזה, קמה עילה לקיום משפט חוזר.

קיים חשש ממשי שנגרם עיוות דין בשל ההרשעה: הדוגמא לסיטואציה כזו היא המקרה של עמוס ברנס, שהורשע ברצח של החיילת רחל הלר. במשך שנים הייתה שמועה "שנתפר לו תיק", ובמשך שנים הוא טען מהכלא כי הוכה בחקירה והופעלו עליו לחצים פיזיים ואיומים. שלוש פעמים ביקש ברנס שייערך לו משפט חוזר, וכל בקשותיו נדחו ממגוון סיבות. אך בפעם הרביעית, לאחר שתוקן חוק בתי המשפט, והתווספה העילה בדבר "החשש לעיוות דין", בקשתו התקבלה. נערך בעניינו משפט חוזר, והמדינה חזרה בה מהאישום נגדו, והוא זוכה. אך זו הייתה נחמה פורתא, היות והוא כבר ישב לא מעט שנים בכלא, זמן לא רב לאחר זיכויו, הוא נפטר.

בית המשפט שבו ייערך משפט חוזר:

בקשה למשפט חוזר יש להגיש בכתב, לנשיא בית המשפט העליון. האחרון יכול להורות על זיכוי, או על עריכת משפט חדש בעניינו של המבקש, וכן הוא גם רשאי לדחות את הבקשה. ככל שנקבע כי ייערך משפט חוזר, יכול נשא בית המשפט להורות על עריכתו בבית משפט מחוזי או בבית משפט השלום, בהתאם לסמכות העניינית (לדוגמא: עבירת רצח נדונה בבית המשפט המחוזי, עבירת של תקיפה נדונה בבית משפט השלום).

הסיכויים לעריכת משפט חוזר:

לדעת עורכי דין פליליים מובילים, משפטים חוזרים כמעט ולא מתקיימים בישראל, הגם שמוגשות בקשות רבות. מספר הפעמים בהם הורו נשיאי בתי המשפט לדורותיהם על עריכת משפט חוזר, הוא לא יותר מכמה עשרות מקרים בודדים. במציאות, ברוב המקרים, הבקשות שמוגשות לעריכת משפט חוזר, חוזרות בעיקרן על הטענות שהועלו במשפט עצמו, ואין בהן כל חידוש, ולכן הן נדחות ברובן המכריע.