תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין וכמו כל תביעה משפטית, היא מצריכה הוכחה של "עילת תביעה". בהמשך לכך, בתביעת גירושין יש להוכיח "עילת גירושין". אך נשאלת השאלה, מהן עילות הגירושין המוכרות? ומה הדין לגבי אותן עילות גירושין? על כך, במאמר שלהלן.

הדין לגבי נישואין וגירושין בישראל:

יהודים בישראל רשאים להינשא מכוח הדין הדתי-עברי, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"ג-1953. חוק זה קובע, כי בישראל, נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי "דין תורה". המשמעות היא, שאין בישראל הפרדה בין הדת למדינה, בכל הנוגע לדיני הנישואין והגירושין. המשמעות הנוספת היא, כי הדין הרלוונטי לנישואין וגירושין, הוא הדין הדתי ולא הדין האזרחי הנקבע ע"י המחוקק, על כל המשתמע מכך. לדוגמא, הדין הדתי אינו מכיר בנישואין חד מיניים, אלא רואה בכך חטא. בנוסף, הדין הדתי אינו מכיר בתוקף של נישואין הנערכים בין כהן לגרושה.

בשנים האחרונות, הוכרה בישראל האפשרות להינשא במדינה זרה ולאחר מכן להירשם במשרד הפנים כנשואים. אולם, כאשר הנישואין במדינה הזרה נערכו ע"י יהודים אשר יכולים להינשא בישראל עפ"י הדין הדתי-עברי, הרי שבעת גירושין, יהיה על בני זוג להתגרש עפ"י הדין הדתי-עברי (כלומר, בבית הדין הרבני).

כיצד מתנהלת תביעת גירושין הלכה למעשה:

כפי שהדין העברי-דתי מונה איסורים לגבי חיתון, כך הוא גם מסדיר את אופן הגירושין. כאמור, תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין: היא נדונה בפני הרכב של שלושה דיינים, אשר הסמכתם ומומחיותם היא הדין הדתי, אך ההליך המשפטי דומה להליך משפטי רגיל. כלומר: הצדדים רשאים (ואף רצוי שיעשו כן) להיות מיוצגים ע"י עורך דין. נערכות חקירות נגדיות, מזמנים עדים, מציגים ראיות ועוד. עם סיום ההליך, ניתן ע"י בית הדין הרבני פסק דין.

גירושין בהסכמה:

כאמור, על מנת להתגרש עפ"י הדין הדתי-עברי, יש צורך בהוכחה של עילת גירושין. עם זאת, לבני הזוג קיימת גם אפשרות להתגרש ב"הסכמה". כאשר הגירושין נערכים בהסכמה, על בני הזוג לעתור לבית הדין הרבני באמצעות תביעה הנקראת "תביעה לאישור הסכם גירושין", לשאת באגרה מינימאלית ולהתייצב בפני דייני בית הדין לשם אישור ההסכם.

מהן עילות הגירושין המוכרות?

במידה ואין הסכמה בין בני הזוג באשר לגירושין, אזי מוטלת על הצד המבקש את הגירושין החובה להוכיח כי מתקיימת עילת גירושין. להלן, נציג חלק מעילות הגירושין המוכרות. נבקש להדגיש, כי ישנן עילות גירושין שהגבר יכול לטעון נגד האישה וישנן עילות גירושין שהאישה יכולה לטעון נגד הגבר:

בגידה: בגידה, עפ"י הדין העברי-דתי, היא מעשה חמור. אישה שבגדה בבעלה נחשבת בתור "אישה שזנתה". ההגדרה של אישה שבגדה, היא קיום יחסי מין עם גבר אחר. מדובר במעשה חמור עפ"י הדין הדתי, אשר בהתקיימו חל איסור על הבעל לסלוח לאשתו והוא מחויב "לגרשה". כמו כן, אישה אשר ילדה ילדים מחוץ לנישואין, אזי ילדיה יהיו מוכרים בתור "ממזרים", עפ"י הדין הדתי-עברי. כלומר: אנשים ש"אסורים בקהל אלוהים" ואסורים בחיתון. אישה אשר "בגדה" בבעלה אף מאבדת את זכאותה לכתובתה. עם זאת, הוכחה של "בגידה" בפני בית הדין הרבני היא דבר מורכב, שכן על הבעל מוטלת חובה להיעזר בשני עדים אשר ראו בעיניהם את האישה מקיימת יחסי מין.

מעשה כיעור: מעשה כיעור ע"י האישה, נחשב כמעשה הנמוך בדרגתו מבגידה. למשל: התרועעות בפרהסיה עם גבר אחר עשויה להוות "מעשה כיעור", אך לא בגידה. התנהגות לא ראויה של האישה עם גבר אחר – קשה להוכיח כי המעשה מהווה "בגידה", אך הוא עשוי להיחשב בתור "מעשה כיעור". הסנקציות החמורות המוטלות על האישה במקרים של "בגידה", אינן חלות במקרים של "מעשה כיעור". בניגוד לקשיי ההוכחה של מעשה "בגידה", "מעשה כיעור" קל יותר להוכחה. ניתן להיעזר בראיות נסיבתיות ובחוקרים פרטיים, לא בעדות ראייה מפורשת, כפי שנדרש במסגרת "עילת הבגידה". נדגיש, כי "מעשה כיעור" היא טענה שהגבר יכול לטעון כלפי האישה.

מום: עילת גירושין שקיימת, היא קיומו של מום שלא היה מוכר לבן או בת הזוג לפני הנישואין. במקרים כאלו, בהם מדובר במום המונע קיום יחסי אישות (לדוגמא, מום נחשב גם כמחלה מדבקת), אזי נוצרת עילת גירושין. טענת "מום" היא טענה שגם הגבר וגם האישה יכולים לטעון איש כלפי רעותו.

אי קיום יחסי מין: סירוב לקיים יחסי מין, משמש גם הוא כעילת גירושין לגבר ולאישה.

"עוברת על דת יהודית": אישה ה"עוברת על דת יהודית" היא אישה אשר גורמת לבעלה לחטוא. למשל: מכינה מזון לא כשר, מתנהגת אל בעלה בצורה לא ראויה, מבאישה את ריחו ברבים ועוד. התנהגות זו מקימה לבעל עילת גירושין.

לסיכום:

הרשימה המוזכרת לעיל היא חלקית ולא ממצה את שלל עילות הגירושין, המוכרות בדין העברי. בנוסף, עילות גירושין הן נושא המורכב להבנה והוכחה. לכן, במסגרת תביעת גירושין, אנו ממליצים להיעזר בעורך דין מיומן הבקיא בתחום הגירושין והמשפחה בפרט.