לקוחות רבים הפונים לעורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה, נוטים לשאול שאלה קבועה והיא: מה ההבדל בין צוואה רגילה לבין צוואה הדדית? אכן, יש הבדל ויש גם הבדל עקרוני באופן היישום של שני סוגי צוואות אלו. כדי לעשות קצת סדר בשני המונחים, חיברנו את המאמר הבא.

מהי צוואה?

צוואה היא מסמך בכתב או הוראה בעל פה בפני עדים, שתכליתה היא לצוות על קרובי או בני משפחתו של אדם בעודו בחיים, מה יעשה ברכושו עם לכתו מן העולם. החוק הרלוונטי החל על דיני צוואות וירושות בישראל הוא חוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה").

יודגש גם, כי צוואה אינה בהכרח ברירת המחדל החוקית, מפני שבהיעדר צוואה, קובע חוק הירושה כי עיזבונו של המנוח (דהיינו רכושו של מי שנפטר) יחולק בין ילדיו ובת זוגו (או אשתו). כך שצוואה נכתבת למעשה על מנת לחרוג מכלל חלוקת העיזבון הקבוע בחוק, שכן בצוואה אפשר לצוות כל העולה על רוחו של המצווה.

חוק הירושה קובע מספר סוגי צוואות, שהן לא צוואה הדדית (כפי שיוסבר בהמשך). ישנה צוואה בכתב שצריכה להיות חתומה ע"י המצווה, הא ותו לא. ישנה צוואה שנערכת בפני רשות, כלומר, המצווה מצווה בפני בית המשפט או רשם הירושות, מה תהיה צוואתו. ישנה צוואה בפני עדים, שנערכת במקרים שבהם קיים חשש לחייו של המצווה באופן מידי. אז יכול מצווה לומר בעל פה את צוואתו בפני שני עדים ואלו יהיו חייבים לכתוב את עיקרי הצוואה, לגשת באופן מידי לרשם הירושות וליידע אותו על קיומה של צוואה זו. ככל שחלף חודש והמצווה לא נפטר, אז תתבטל הצוואה שניתנה בעל פה.

מי יכול לערוך צוואה?

צוואה יכולה להיערך רק ע"י אדם בגיר וכשיר נפשית ושכלית. דהיינו, צוואה שנכתבה ע"י קטין או פסול דין, לא תהיה תקפה. בנוסף, חוק הירושה קובע, כי מצווה הכשיר לערוך צוואה, חופשי לערוך צוואה כפי שהוא חפץ והוא גם רשאי לשנות את הצוואה בימי חייו.

עם זאת, התחייבות של מצווה לשנות מצוואתו או לבטלה, לא תהיה קבילה ואין לה למעשה שום תוקף חוקי. עוד קובע החוק, כי צוואה היא עניין אישי למצווה, כלומר, צוואה חייבת להיעשות ע"י מצווה ולא ע"י אדם שלישי בשמו. צוואה כזו, אין לה כל תוקף.

איך מבטלים צוואה?

כאמור, מצווה בימי חייו רשאי לשנות מהוראות צוואתו. עם זאת, גם לאחר מותו (ככל שמדובר בצוואה רגילה ולא הדדית), אפשר להתנגד לקיום צוואה. כלומר, לאחר מותו של אדם, יש להגיש את הצוואה למימוש בפני רשם הירושה. האחרון צריך לאפשר תקופת ביניים, שבמסגרתה יתפרסם דבר קיומה של הצוואה. באותה תקופת ביניים, אפשר יהיה להגיש התנגדויות לקיום הצוואה. התנגדויות לקיום צוואה יועלו בפני בית המשפט לענייני משפחה.

מכאן, שלאחר מותו של אדם, בהינתן התנגדות של אדם שלישי להגשת הצוואה, אפשר יהיה להעלות מגוון טענות משפטיות. כגון: הצוואה נכתבה תוך השפעה בלתי הוגנת של צד שלישי, הצוואה נכתבת תוך אונס או שאר סוגי איומים וכן אפשר גם לטעון שיש אי בהירות בצוואה ולכן דינה להתבטל וכך הלאה. ככל שבית המשפט מוצא ממש בטענות ההתנגדות, הוא יכול לשנות את הצוואה או לבטלה כליל.

מהי צוואה הדדית?

בניגוד לצוואה רגילה, צוואה הדדית נכתבת ע"י שני אנשים, בין אם במסמך אחד ובין אם בשני מסמכים זהים. צוואה הדדית משקפת את רצונם של שני בני הזוג (שיכולים כמובן להיות נשואים או ידועים בציבור), אין לכך כל השפעה), מה יעשה ברכושם ובגופם ביום מותם. מכאן השם – צוואה הדדית. דהיינו, שתי צוואות שהן צוואה אחת, של שני אנשים קרובים. יודגש, כי האפשרות לערוך צוואה הדדית, נוספה לחוק הירושה רק לפני מספר שנים.

איך מבטלים צוואה הדדית?

בניגוד לצוואה רגילה, ישנן שתי אפשרויות לביטול צוואה הדדית: לפני מות אחד מבני הזוג או אחרי. ככל ששני בני הזוג הינם בחיים, אז אפשר לבטל את הצוואה ההדדית באמצעות הודעה. מנגד, ככל שאחד מבני הזוג נפטר, אז על בן הזוג שעודנו בחיים, המעוניין לבטל את הצוואה, להחזיר את שוויה או לבטל את חלקו בצוואה.

היתרון הגדול של צוואה הדדית, הוא שהיא שומרת על זכויות שני בני הזוג עם מות אחד מהם. לדוגמא, החוק קובע כי היורשים החוקיים הם הילדים ובן או בת הזוג. בהיעדר צוואה, יכולה דירת מגורים של בני הזוג להתחלק באופן שווה, כאשר מחצית מהנכס יימסר לילדים המשותפים של בני הזוג. אז יהיה חשוף ההורה שעודנו בחיים, לסיטואציה שבה יוכלו הילדים לבקש לפרק את השיתוף בנכס גם בניגוד לרצונו (ואכן, היו מקרים, לצערנו, שאדם מבוגר נותר ללא דיור קבוע בשל התנהגות ילדיו). מנגד, החיסרון הוא שלעיתים החיים יכולים להיות דינמיים ולעיתים, לאחר מות אחד מבני הזוג, יכול בן הזוג להכיר בן זוג אחר. או אז הוראות הצוואה ההדדית מחייבות וביטולה הוא בעייתי יותר וגם עשוי לפגוע כספית בבן הזוג, שנותר בחיים.

דילוג לתוכן