בעתות משבר, מוצאים עצמם זוגות רבים, עם רצון לפרק את מערכת היחסים ביניהם. אם מדובר בזוגות הנשואים על פי הדין הדתי, הם ייחשפו הן למורכבות המשפטית והן לשוני בין ערכאות השיפוט שיש להן סמכות לעסוק בענייני המשפחה. בהתאם, פירוק מערכת היחסים טומן בחובו קשיים רבים, כיון שלא מדובר רק בפירוק התא המשפחתי, הכלכלי והעתידי, אלא גם בהתמודדות עם בדידות חדשה, שלא הייתה מוכרת קודם לכן.

לעיתים ישנם זוגות שממהרים לפרק את הזוגיות בגלל מריבה או וויכוח קטן שפרץ ביניהם. בשל התפיסה הקיימת בהלכה היהודית לגבי חשיבותו של מוסד הנישואין, אזי בית הדין הרבני לא יאשר בקלות גירושין בין בני זוג, ולפני מתן אישורו, הוא יוביל את בני הזוג להליך שלום בית. במאמר זה נעסוק בהליך שלום בית ובחשיבותו. נסביר בקצרה על התהליך של תביעת שלום בית, וכן נציג מידע חשוב בנושא.
נעיר כי המאמר שלפניכם/ן הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי בתחום דיני המשפחה.

הסכם שלום בית:

הסכם שלום בית הינו הסכם פרטני הנערך בין בני הזוג, שבמסגרתו יעתרו יחד לבית הדין הרבני. זאת, להבדיל מתביעת שלום, המוגשת על ידי צד אחד בלבד (על תביעה זו נפרט בהמשך). בעת משבר בין בני הזוג, לעיתים מגיעים השניים להחלטה מוסכמת כי עליהם לפרק את נישואיהם, וזאת בעזרת הליך הגירושין ומתן הגט. לעומת זאת, ישנם זוגות, שהשאיפה האמיתית שלהם היא להציל את הקשר, תוך עמידה בניסיונות החיים ולא לפנות ישירות להליך הגירושין.

לפיכך, הסכם שלום הבית הוא הסכם משותף של בני הזוג, עמו יעתרו לבית הדין הרבני, וזאת לצורך מתן תוקף של החלטה משפטית להסכמה שיש ביניהם. ההסכם יכלול את ההתנהלות המשותפת של חייהם כבני זוג, תוך התייחסות פרטנית לכל רבדי הזוגיות: היבט כלכלי, היבט אישי, מקומו של כל אדם בבית והכבוד המגיע לו, היבט חברתי ואף הסכם על גידול וחינוך הילדים. כמו כן, בהסכם יתחמו זמן שייחשב כתקופת ביניים, שבה ינסו בני הזוג לשקם את מערכת היחסים ביניהם.

הסכם שלום בית משולב – מה המשמעות:

הסכם שלום הבית יכלול תנאים לפרידתם של בני הזוג. כלומר, להסכם שלום בית הנעשה בין בני הזוג, יצורף גם הסכם גירושין, שיגדיר את יחסיהם, אם יגיעו למצב של אי הסכמה על המשך חיים משותפים, וכן החלטה על פירוק הזוגיות והפנייה להליך גירושין. למעשה, צירוף של הסכם הגירושין יכול למנוע מחלוקות עתידיות לאחר הניסיון לשקם את היחסים ובכך להבטיח מעין שקט נפשי לצדדים.

תביעת שלום בית:

להבדיל מהסכם שלום בית, תביעת שלום בית מוגשת לבית הדין הרבני, לרוב במסגרת סכסוך בין בני הזוג, כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש. במקרה כזה, תביעת השלום בית תוגש על ידי בן הזוג שאינו מעוניין להתגרש, כנגד תביעת הגירושין, וזאת במטרה לנסות להשיב את המצב לקדמותו ולנסות לשקם את חיי הזוגיות. בדומה להסכם שלום בית, גם תביעת שלום בית תוגש לבית הדין הרבני, שלו הסמכות היחידה לדון בתביעה זו.

לתביעת שלום הבית, יתרונות וחסרונות ברורים. אם מדובר בהגשת תביעת שלום בית כנה, עם כוונה טהורה ורצינית להתגבר על מכשולי החיים, אזי התקופה שאותה יקבעו, תשמש כתקופת ביניים, שבה ינסו בני הזוג לשפר את זוגיותם ולהשיבה לדרך המלך.

מנגד, ישנם חסרונות בולטים המציגים את תביעת שלום הבית באור פחות חיובי מתכליתה האמיתית. הראשון הוא הכפייה הקשה הנעשית על הצד שכן מעוניין להתגרש. לאחר שהגיע להחלטה משמעותית זו, וכן השלים עמה ועם השינויים בחייו, תביעת שלום הבית כופה עליו את נוכחותו בבית, לצד בן הזוג שאינו מעוניין בגירושין. הכפייה הנעשית לכאורה, עלולה לגרום לאדם, לתחושת "אנטי" לזוגיות, לבית ולניהול חייו. זאת, בניגוד לתפיסת ההלכה היהודית, שעל פיה, בבית בישראל צריכים לשרור הרמוניה ואנרגיה טובה וחיובית.

מקרה מצער נוסף שיכול להיגרם כתוצאה מתביעת שלום בית, הוא הגשת התביעה שלא למטרה לשמה התביעה נועדה. ישנם מקרים מצערים שבהם אנשים עלולים להשתמש בתביעה זו מתוך רצון לנקמה או לעיכוב הליך הגירושין, וזאת בשל הרצון ליהנות מ"עליונות" בקונפליקט ולשפר את מעמדם בהליך הגירושים שאותו הם מנהלים. למעשה, צעד זה פוגע בצד השני ומשרת את האינטרסים של מגיש תביעת שלום הבית. ישנן נשים שלצערנו מגישות את תביעת שלום הבית מתוך רצון לנקום בבן זוגם או למטרת "מלחמת התשה". לחילופין, ישנם גם גברים המנצלים את תביעת שלום הבית, וזאת על מנת לגרום לאישה "סבל" בהליך הגירושין, או להתיש אותה במלחמה על כספי המזונות.